תאונת דרכים ופיברומיאלגיה- FMS​

פיברומיאלגיה המוכרת בשמה העברי "דאבת שרירים", ובשם הלועזי FMS, הינה תסמונת של כאבי שרירים שלדיים מפושטים וכרוניים, המלווים במגוון רחב של תסמינים כמו- עייפות, חולשה, הפרעות בשינה, כאבי ראש, מעיים רגיזים ועוד.
תסמונת פיברומיאלגיה (FIBROMYALGIA) ותסמונת התשישות הכרונית (CHRONIC FATIGUE SYNDROME) הינן תסמונות אחיות המשתייכות לקבוצת התסמונות הפונקציונאליות, ומתאפיינות על ידי אוסף סימפטומים טיפוסי ללא פתולוגיה ברמות ובדיקות מעבדה שגרתיות תקינות.

התסמונת מתחילה במקרים רבים ללא כל גורם הנראה לעין ובתחילה יכולים הכאבים להיות ממוקמים במקום אחד, אך בהדרגה הם מתפשטים לחלקי גוף אחרים.
התסמונת שכיחה ומערבת כ- 2-3% מכלל האוכלוסייה הכללית, כאשר כ- 95% מהנפגעות הן נשים.
הטיפול הנוכחי בפיברומיאלגיה הוא הקלת הסימפטומים ולא ריפוי. פיברומיאלגיה אינה כרוכה בתמותה ואינה גורמת לנכות אורגנית (גופנית), אך חלק מהחולים ימשיכו לסבול עוד שנים רבות מהתסמינים של המחלה.

המודעות לאבחון תסמונת פיברומיאלגיה אינה גבוהה בקרב הרופאים, ובעיקר בקרב האורטופדים. במקרים רבים האבחנה נעשית לאחר שנים, ולאחר סדרה ממושכת של בדיקות (חלקן פולשניות שאינן מעלות כל ממצא חריג). הקושי לאבחון המחלה מאלץ החולים בה לעבור מסכת נדודים בין מומחים רפואיים שונים, אורתופדים, נוירולוגים ופסיכיאטרים עד אשר מתבהרת התמונה לכלל אבחון כוללני כמחלת הפיברומיאלגיה.  לא אחת, מאשימה אותם הסביבה בהתחזות. כאשר מתבררת האבחנה, הדרך לטיפול סלולה ולנפגע ישנה הקלה מידית.

מהבחינה המשפטית, נוהגים הנתבעים (חברות הביטוח) להתייחס אל הנפגע כאל אדם לא מהימן אשר מדמה בפני הרופא את מחושיו כאמיתיים. חלק מהמומחים הרפואיים טוענים כי המחלה היא תוצאה של טראומה לגוף. "צליפת שוט" או בשמה הלועזי- Whiplash Injury , הינה דוגמה לטראומה גופנית שכזאת אשר מקורה בתאונת דרכים.

מהבחינה המשפטית, על מנת לקשר תאונת דרכים לתוצאת המחלה, נדרש הנפגע להוכיח שהמחלה נגרמה עקב התאונה. הליך זה אינו פשוט ואינו קל.

משרדנו הצליח להוכיח במקרים רבים קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין פיברומיאלגיה, והכרה בתסמונת כנובעת מתאונת דרכים. כתוצאה מכך  זכה הנפגע בפיצוי גבוה בנוסף להכרה בהגבלתו ומכאוביו.

כדי לקשר בין המחלה לתאונה משרדנו מתקשר עם מומחים רפואיים אשר מספקים את הרקע הרפואי ולאחר מכן חוות דעת רפואית אשר מקשרת הסימפטומים לתסמונת.   אחת הבדיקות המקובלות הינה בדיקת 18 נקודות רגישות בצוואר אשר מהוות  trigger points לגילוי התסמונת.

הוויכוח בספרות הרפואית, בין המומחים המשוכנעים שפגיעה בתאונת דרכים בעמוד השדרה הצווארי מסוג "צליפת שוט" גורמת לפיברומיאלגיה ובין אחרים השוללים את הקשר או מבקשים יותר הוכחות מדעיות, הינו בעיצומו. ויכוח זה אף מעסיק לא מעט את בתי המשפט המתלבטים בדבר הקשר הסיבתי בין תאונת דרכים לבין מחלה זו.

יש דעות ומחקרים התומכים בקשר בין השניים, כשם שיש דעות ומחקרים אחרים התומכים בהיעדר קשר זה. בפני בית המשפט הוצגו מאמרים ומחקרים המלמדים על מגוון הדעות. אחד המומחים בעלי השם הידועים ביותר בנושא, והקושר את הפיברומיאלגיה לתאונות דרכים הינו פרופ' בוסקילה.

מעבר לקשר הסיבתי, משרדנו מנהל הדיון המשפטי בנושא חומרת הנכות שיתורגם לגובה הפיצוי. חומרת  הנכות מתבטא בכמות אחוזי הנכות וכן בעובדה שמדובר בנכות לצמיתות.

הנתבעים (חברות הביטוח ו/או המוסד לביטוח לאומי) מנסים לערער על קביעת המומחים הרפואיים בטענות לגבי יכולתם של המומחים הרפואיים לסווג המחלה לנכות מוכרת. כיום אין בתקנות הביטוח הלאומי תקנות המתייחסות באופן ישיר לנכות כתוצאה ממחלה הפיברומיאלגיה ועל כן נדרשים המומחים להשתמש בסיווגים הקיימים של המוסד לביטוח לאומי לצרכי קביעת גובה הנכות.  תסמינים ראומטולוגית ייחסו הפגיעה לסעיף 35 " מחלות העצמות והפרקים ", ואפשר שהנכות מהמחלה תתבטא  בהפרעות פסיכונוירוטיות, ויעדיפו להתייחס להפרעות במצב הרוח לפי ס' 34.  הבעייתיות של הסיווג משליכה על אופן ניהול המשפט. לא אחת טענו הנתבעים כנגד משרדנו כי המומחים הרפואיים אינם יכולים לקבוע גובה הנכות מאחר וקביעתם אינה בתחום מומחיותם, כלומר מומחה ראומטולוגי אינו רשאי לסיווג פסיכולוגי ואולם טענות אלה נדחו.

לסיכום, שימו לב לכל מיחוש חדש ולכל התנהגות שאינה כתמול שלשום, גם אם אינה נראית לכם קשורה או רלבנטית. הרי הגוף שלנו הוא הוליסטי, ולפעמים פגיעה בעמוד השדרה בצד אחד עלולה להביא לזעזועים במקומות אחרים.

משרדנו מלווה הנפגע בכל שלבי ההליך אשר עשוי להיות ארוך. ההליך כולל קודם כל את שלב זיהוי המחלה, לאחר מכן קישור לאירוע ולבסוף השלב הקשה מכל קבלת ההכרה המשפטית הנכות לשם קבלת הפיצוי